מדוע נאמר שוב "ויכר יוסף את אחיו", על אף שבפסוק הקודם כבר נאמר "וירא יוסף את אחיו ויכרם"?

מובא ב"לקוטי בשמים" בשם רבי צבי הירש הלוי בלויוויס, שיתכן שכאשר ראה יוסף את אחיו והכירם, עלה בלבו ספק שמא גם הם מכירים אותו, אולם הם שומרים על שתיקה, מפני שהם מצפים לשמע את תגובתו למראה פניהם.

משום כך ניסה יוסף לבדוק האם הם מכירים אותו או לא, כפי שאומר הכתוב: "ויתנכר אליהם וידבר עמם קשות". ואיך בדק זאת יוסף?

הוא שאל אותם "מאין באתם", שאלה אשר מתאים להפנות אותה כלפי אדם מוכר, שהופיע לפתע לנגד עיני מכירו, והלה מבקש לדעת מהיכן הגיע, בשונה מן השאלה "מאין אתם" אשר מתאימה להאמר לאדם בלתי מכר. אולם תשובתם של האחים: "מארץ כנען" הוכיחה ליוסף שהם, אכן, אינם מכירים אותו,

מפני שזו איננה תשובה הולמת לאח היודע היטב את ארץ מוצאם, ומתאים היה להשיב לו "מן הבית". מכיון שכך, הבין יוסף שאין הם מכירים אותו כלל, ולכן הפסוק הבא מדגיש: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו", דהינו: כעת נודע ליוסף שאין אחיו מכירים אותו.