אחד ניגש לר' אברהם יפהן והעיר לו על משהו מסוים שנהגו בביתו שלא היה לרוח המעורר/מוחה.

הוא ענה כך:
כתוב שרבקה נבהלה מזה שכשעברה על פתחי בית המדרש פירכס לצאת, וכן כשעברה על פתחי עבודה זרה, והיא שאלה למה זה אנכי.
שאל הרב יפהן, למה היא לא הבינה, אולי לבית מדרש הוא רצה לצאת וללמוד או להתפלל, ולבית עבודה זרה הוא רצה לצאת למחות?
הוא מותיב לה והוא מפרק לה...כנראה, שתורה ומחאות לא הולכים יחד.